מילון מונחי הסיגרים הגדול

פרק 1 - סוגי עלים (Leaves Types)

1.1 שימושי עלים בסיגר:

עטיף (Wrapper / Capa) - שימוש: העלה החיצוני של הסיגר, אחראי על המראה ועל חלק ניכר מהטעם.

אוגד (Binder / Capote) - שימוש: עלה עבה שמחזיק את עלי המילוי יחד ומעניק חוזק מבני לסיגר.

מילוי (Filler / Tripa) - שימוש: החלק הפנימי של הסיגר, מורכב מתערובת עלים לאיזון גוף וארומה. 

עלי מילוי קצוצים / שורט פילר (Tripa Corta / Short Filler) - שימוש: מילוי מעלים קצוצים, לרוב שאריות טבק; נפוץ בסיגרילות או בסיגרים פשוטים יותר.

עלי מילוי שלמים / לונג פילר (Tripa Larga / Long Filler) - שימוש: מילוי מעלים שלמים באורך מלא, איכותי ונפוץ בסיגרים פרימיום.

1.2 מיקום בצמח (Plant Position)

וולאדו (Volado) - מיקום בצמח: עלי תחתית, חלשים בניקוטין, מעניקים בעירה טובה אך כמעט ללא גוף.

סקו (Seco) - מיקום בצמח: עלי ביניים נמוכים יחסית; קלים בניקוטין, מעניקים ארומה עדינה ורכות.

ויסו (Viso) - מיקום בצמח: עלי ביניים גבוהים יותר; בעלי כוח בינוני, שריפה יציבה, יותר שמנים וניקוטין מהסקו.

ליגרו (Ligero) - מיקום בצמח: עלי צמרת, עשירים בשמנים ובניקוטין, מעניקים גוף מלא ועוצמה; שורפים לאט.

מדיו טיאמפו (Medio Tiempo) - מיקום בצמח: זוג עלים נדיר שמופיע לעיתים מעל הליגרו, חזקים במיוחד, נותנים עומק וייחודיות.

1.3 זנים קובניים והכלאות (Cuban Seeds & Hybrids)

הבאנו (Habano) - זן טבק: שם כללי לזנים שמקורם בקובה; מושפע מאוד מטרואר, מה שיוצר תתי־סוגים רבים.

הבאנו 2000 (Habano 2000) - זן טבק: הכלאה של קורוחו וקריויו, גוף בינוני־מלא, נפוץ באקוודור.

הבאנו אקוודורי (Ecuador Habano) – זן טבק: חריף־מתובל, מתקתק, צבע חום אדמדם, נפוץ מאוד כעטיף.

הבאנו הונדורסי (Honduran Habano) – זן טבק: גוף בינוני־מלא, מעט רך יותר מהניקרגואי.

הבאנו ניקרגואי (Nicaraguan Habano) – זן טבק: עוצמתי, פלפלי, נפוץ מאוד. מתחלק לארבעה מרכזיים בהתאם לאזורי הגידול:

• הבאנו אסטלי (Habano Estelí) – זן טבק: חזק, פלפלי ובעל גוף מלא.
• הבאנו חלפה (Habano Jalapa) – זן טבק: מתוק, חלק וקרמי, עדין יותר מהאסטלי.
• הבאנו קונדגה (Habano Condega) – זן טבק: גוף בינוני, אדמתי ומאוזן.
• הבאנו אומטפה (Habano Ometepe) – זן טבק: אדמתי־מינרלי, ייחודי בזכות הקרקע הגעשית.

1.4 זנים ניקרגואיים (Nicaraguan Varietals)

קריויו (Criollo) – זן טבק: זן קובני מסורתי, עדין יותר מקורוחו, נפוץ למילוי ואוגד.

קריויו 98 (Criollo ’98) – זן טבק: גרסה עמידה למחלות, גוף בינוני־מלא, נפוץ בהונדורס ובניקרגואה.

קריויו 99 (Criollo ’99) – זן טבק: פיתוח מתקדם, איזון בין מתיקות לחריפות.

קורוחו (Corojo) – זן טבק: זן קובני מקורי, פלפלי וחזק, אחד הבסיסים לטבק המודרני.

1.5 זנים דומיניקניים (Dominican Varietals)

1.6 זנים ברזיליים (Brazil Varietals)

1.7 זנים נוספים

פרק 2 - עלי עטיף (Wrappers)

2.1 הקדמה

בפרק זה נתייחס לשני היבטים שונים:

עטיפים לפי צבע / עיבוד – לא מדובר בזן הטבק עצמו, אלא בתוצאה של תהליכי ייבוש, תסיסה ותנאי גידול. לכל גוון/עיבוד יש זנים שמתאימים לו יותר או פחות.

עטיפים לפי אזור גידול / זן – כאן מדובר כבר במקור הטבק ובזן שממנו הופק עלה העטיף.

2.2 עטיפים לפי צבע / עיבוד

קלארו (Claro) – בספרדית "בהיר". עטיף: חום בהיר מאוד; עדין בטעם, עם ניחוחות קרמיים וצמחיים.

קולורדו (Colorado) – בספרדית "אדמדם". עטיף: חום אדמדם, איזון בין מתיקות לעושר.

קולורדו קלארו (Colorado Claro) – עטיף: גוון ביניים בין חום בהיר לאדמדם, טעמים רכים ומעודנים.

קולורדו מדורו (Colorado Maduro) – עטיף: חום כהה יותר, טעמים מלאים ומתיקות עדינה.

מדורו (Maduro) – בספרדית "בוגר" או "מבשיל". עטיף: כהה מאוד, עובר תסיסה ארוכה; ידוע במתיקות, עומק וגוף מלא.

אוסקורו (Oscuro) – בספרדית "כהה" או "חשוך". עטיף: כמעט שחור; נקטף מהעלים העליונים ביותר בצמח, טעם חזק ומריר־מתוק.

קנדלה (Candela) – בספרדית "נר". עטיף: ירוק בהיר; מתקבל מייבוש מהיר בטמפרטורה גבוהה ששומר על הכלורופיל הירוק בעלה. טעמים עשבוניים ולעיתים מזכירים תה ירוק.

הבאנו קלארו (Habano Claro) – עטיף: גוון חום בהיר יותר של עלי הבאנו; נותן טעם עדין ומעוגל.

הבאנו אוסקורו (Habano Oscuro) – עטיף: גרסה כהה מאוד של עלי הבאנו; גוף מלא ועושר פלפלי־מריר.

2.3 עטיפים לפי אזור גידול / זן

אראפיראקה (Arapiraca, Brazil) – שם עיר בברזיל. עטיף: כהה, מתוק ושמנוני, פופולרי מאוד.

בסוקי (Besuki / Java, Indonesia) – על שם אזור גידול בג’אווה. עטיף: דק, מתובל, נפוץ בסיגרים אירופאיים.

ברודליף קונטיקט (Connecticut Broadleaf, USA) – ברודליף (Broadleaf)= עלה רחב. עטיף: עבה, כהה ומתוק; בסיס למדורו אמריקאי קלאסי.

קונטיקט שייד (Connecticut Shade, USA) – שייד "Shade" = גידול בצל. עטיף: בהיר, עדין וחלק; פרופיל קרמי ורך. מגיע מקונטיקט שבארה"ב.

קונטיקט שייד – אקוודור (Connecticut Shade, Ecuador) – עטיף: בהיר מאוד; האקלים באקוודור מאפשר גידול בצל טבעי, עלים דקים ואחידים יותר.

קונטיקט שייד – פנסילבניה (Connecticut Shade, Pennsylvania) – עטיף: בהיר אך עבה יותר מהקונטיקט האמריקאי; נותן גוף בינוני־מלא ועמידות גבוהה.

פנסילבניה ברודליף (Pennsylvania Broadleaf, USA) – עטיף: כהה מאוד, גוף מלא, עבה ועוצמתי; טעמים אדמתיים ומתוקים.

קורוחו (Corojo Wrapper, Cuba/Honduras/Nicaragua) – עטיף: חריף ופלפלי, פרופיל קובני קלאסי; מורכב ודומיננטי.

קריויו (Criollo Wrapper, Cuba/Nicaragua) – עטיף: רך יותר מקורוחו, בעל גוף בינוני, טעמים מתובלים־עדינים.

קמרון (Cameroon, Africa/Ecuador) – זן מקורי שמקורו בקמרון. עטיף: דק ושמנוני, מתוק בעדינות ומבוקש מאוד. בשל בעיות לוגיסטיות ומלחמות, נותר גידול מצומצם בקמרון, ורוב הייצור כיום מתבצע באקוודור.

מטה פינה (Mata Fina, Brazil) – בפורטוגזית "עלה עדין". עטיף: חלקף, מתוקף, מוסיף עידון.

מטה נורטה (Mata Norte, Brazil) – "עלה צפוני". עטיף: כהה יותר, בעל גוף מלא.

סן אנדרס (San Andrés, Mexico) – שם אזור במקסיקו. עטיף: כהה, אדמתי ומתוק, נפוץ מאוד במדורו.

סומטרה (Sumatra, Indonesia) – על שם האי. עטיף: חלקף, עם חריפות עדינה וארומה מתובלת. כיום ישנם גידולי סומטרה גם בניקרגואה, הונדורס ואקוודור. אם לא צויינה אחת המדינות הנ"ל, ככל הנראה מקור העלה הוא מסומטרה באינדונזיה.

הבאנו 2000 (Habano 2000, Ecuador/Central America) – עטיף: הכלאה של קורוחו וקריויו; צבע חום אדמדם כהה, גוף בינוני־מלא, עמיד מאוד.

הבאנו קובני (Cuban Habano) – עטיף: העלים האותנטיים המשמשים בסיגרים קובניים; גוף בינוני־מלא, איזון בין מתיקות, אדמתיות ותיבול.

הבאנו אקוודורי (Ecuador Habano) - עטיף: חום אדמדם, מתובל וחריף; מהנפוצים בעולם.

הבאנו ניקרגואי (Nicaraguan Habano) – עטיף: פלפלי ועוצמתי, גוף מלא; פרופיל הטעם משתנה מאוד לפי אזור הגידול:

• אסטלי – פלפלי וחזק.
• חלפה – מתוק וקרמי.
• קונדגה – אדמתי ומאוזן.
• אומטפה – מינרלי וייחודי מהקרקע הגעשית.

הבאנו הונדורסי (Honduran Habano) – עטיף: אדמתי־פלפלי, פחות חריף מהניקרגואי.

דומיניקני קורוחו (Dominican Corojo) – עטיף: מבוסס על זרעי קורוחו, מיוצר ברפובליקה הדומיניקנית; פרופיל פחות חריף, יותר מאוזן.

קוסטה ריקה הבאנו (Costa Rican Habano) – עטיף: חום כהה, גוף מלא, ניחוחות קפה ואדמה.

קובני שייד (Cuban Shade) – עטיף: נדיר מאוד; עלים מגודלים בצל בקובה, טעם חלק, קרמי ומתובל.

פרואני (Peruvian Wrapper) – עטיף: גוף בינוני, טעמים אדמתיים עם מתיקות עדינה. פחות נפוץ בשל איכות טבק ירודה.

איזבלה פיליפיני (Philippine Wrapper / Isabela) – עטיף: בהיר-חום, טעם קליל ועדין; פחות נפוץ בשוק הפרימיום ויותר בשוק המקומי.

איטלקי קנטקי (Italian Kentucky Wrapper) – עטיף: עלים מעושנים בשריפה ישירה, כהים, טעמי אדמה ועץ בולטים; פחות נפוץ בסיגרים עבודת יד ויותר בסיגרים בסגנון טוסקני.

 אינדונזיה TBN – ראשי תיבות של Tabaco Bajo Negro. עטיף: חלק, דק, קל יחסית; מעניק ארומה עדינה.

פרק 3 - ארצות הטבק (Cigar Tobacco Countries)

3.1 הקדמה

כאשר אנחנו מדברים על ארצות הטבק, אנחנו מתייחסים המרכזיות שבהן שמספקות טבק רב כולל טבק לייצוא. יש ברשימה גם מקורות שלא מספקים טבק דווקא לתעשיית הסיגרים, אך הן יצרניות מרכזיות שכדאי להכיר ולהתייחס אליהם.

3.2 ברזיל (Brazil)

ברזיל מגדלת טבק כהה ועשיר, עם מתיקות טבעית וגוף בינוני־מלא.

זנים עיקריים: מאטה פינה (Mata Fina), מאטה נורטה (Mata Norte), אראפירקה (Arapiraca)

3.3 הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic)

יצואנית הסיגרים הגדולה בעולם, טבק עדין וארומטי.

אזורי הגידול:

עמק סיבאו (Valle del Cibao) – צפון, סביב סנטיאגו. טבק מתוק, רך, נפוץ במילוי (Filler).

סנטיאגו (Santiago de los Caballeros) – בירת תעשיית הסיגרים. מגוון סוגי טבק, כולל עטיפות.

לה וגה (La Vega) – מרכז המדינה. טבק קל־בינוני, מתאים למילוי (Filler).

אז’ואה (Azua) – דרום המדינה. טבק גוף מלא יותר, מתאים לעטיפות כהות.

זנים עיקריים: Piloto Cubano, Criollo ’98, Olor Dominicano.

3.4 הונדורס (Honduras)

גוף בינוני-מלא, אדמתי-פלפלי.

אזורי הגידול:

חמאסטרן (Valle de Jamastrán) – דרום-מזרח, גבול ניקרגואה. טבק עוצמתי, מזכיר את אסטלי.

קופן (Copán) – מערב, סמוך לגואטמלה. טבק מתובל, גוף בינוני.

דנלי (Danlí) – עיר מרכזית לייצור. טבק מאוזן, נפוץ.

חלפה הונדורס (Jalapa de Honduras) – צפון-מזרח. טבק עדין יותר, מתאים למילוי (Filler).

זנים עיקריים: Corojo, Habano.

3.5 מקסיקו (México / Mexico)

ידועה בעיקר בזן San Andrés. 

עמק סן אנדרס (Valle de San Andrés, Veracruz) – טבק כהה, מתוק, גוף מלא. עטיפה מבוקשת.

זן עיקרי: San Andrés Negro.

3.6 ניקרגואה (Nicaragua)

ייחודה בכך שכל אזור גידול מספק פרופיל טעם שונה לגמרי – מהחזק ועד הקרמי.

אזורי הגידול המרכזיים:

אסטלי (Estelí) – צפון־מערב. טבק פלפלי, שמנוני, עוצמתי. מרכז תעשיית הסיגרים של ניקרגואה.

חלפה (Jalapa) – צפון המדינה בגבול הונדורס. טבק מתוק, קרמי, רך.

קונדגה (Condega) – עמק קונדגה נמצא בין אסטלי לחלפה. אדמתי ומאוזן.

אומטפה (Ometepe) – אי וולקני באגם ניקרגואה. אזור ייחודי מאוד לגידול טבק מתובל ומיוחד. אזור חריג בשל הקרקע הוולקנית. טבק מינרלי ומתובל.

פואבלו נואבו (Pueblo Nuevo) – אזור הררי בצפון־מזרח אסטלי, קרוב לגבול הונדורס. טבק עדין ובהיר יותר, גוף קל־בינוני, מתאים למילוי (Filler).

מגלטפה (Maglatepe) – קרוב לחוף ומאופיין בקרקע יותר חולית. טבק פחות עוצמתי, איזון אדמתי-קרמי.

זנים עיקריים: Criollo ’98, Corojo ’99, Habano.

3.7 קובה (Cuba)

מולדת הסיגרים, טבק ייחודי ומורכב.

אזורי הגידול:

פינאר דל ריו (Pinar del Río) – מערב קובה. כולל את וולטה אבאחו (Vuelta Abajo) – האזור האיכותי ביותר.

סמי וולטה (Semi Vuelta) – מזרחית לפינאר. טבק חזק, גוף מלא.

וולטה אריבה (Vuelta Arriba) – מזרח קובה. טבק קל יותר, ונפוץ מאוד.

פרטידו (Partido) – סמוך להוואנה. ידוע בשל הטבק לעטיפות דקות.

טרינידד (Trinidad) – אזור קטן, איכותי, ידוע בכמות מצומצמת.

זנים עיקריים: Habano (Cuban seed), Criollo.

3.8 קמרון (Cameroon)

טבק דק, מתובל ומתוק. ידוע בעיקר בשל עטיף הקמרון הפופולרי. כיום הגידול מצומצם בשל בעיות לוגיסטיות; מרבית הטבק מהזן מגודל כיום גם באקוודור.

זן עיקרי: Cameroon.

3.9 קוסטה ריקה (Costa Rica)

טבק גוף מלא, טעמים אדמתיים-קרמיים, לעיתים עם ניחוחות קפה.

3.10 גואטמלה (Guatemala)

גידול קטן יחסית. טבק גוף בינוני, מתיקות קרמית.

מטעים בהרמות הוולקניות.

3.11 פרו (Perú)

גוף בינוני, מתיקות עדינה, טעמים אדמתיים. בפרו פועלת טבקלרה אחת הנקראת אינקה. הטבק הפרואני משמש בעיקר למילוי (פילר) ושאינו נחשב למאוד פופולרי.

3.12 ארה"ב (USA)

עמק קונטיקט (Connecticut Valley) – עטיפי Shade בהירים (גדל בצל), ו־Broadleaf כהים. קרמיים או מתוקים־עשירים.

פנסילבניה (Pennsylvania) – גוף מלא, עשיר.

זנים עיקריים: Connecticut Shade, Connecticut Broadleaf, Pennsylvania Broadleaf.

3.13 אקוודור (Ecuador)

אקלים אידיאלי לעטיפים בזכות עננות טבעית. אחת מייצרניות העטיפים הגדולה בעולם.

עטיפים פופולריים: Connecticut Ecuador, Habano Ecuador, Sumatra Ecuador, Cameroon Ecuador.

3.14 אינדונזיה (Indonesia)

באינדונזיה שני אזורי גידול מרכזיים. הטבק האינדונזי איכותי מאוד ומשמש בעיקר לעטיפים ולאוגדים

סומטרה (Sumatra) – טבק דק, ארומטי.

ג'אווה בזוקי (Java Besuki) – טבק עדין ובהיר.

זנים עיקריים: TBN ,Sumatra, Besuki.

3.15 איטליה (Italia / Italy)

מתמחה בזן הקנטקי ובעיקר טבק מעושן - Kentucky Fire Cured. טבק מעושן, עז.

שימוש עיקרי: סיגרי Toscano ו־Toscanello (לעיתים בטעמים).

זן עיקרי: Kentucky.

3.16 קולומביה (Colombia)

טבק בעל גוף קל-בינוני. יש מעט מאוד טבק קולומביאני בסיגרים מחוץ לקולומביה. משמש בעיקר לסיגריות ולסיגרים מייצור מקומי. פחות נפוץ בסיגרים עבודת יד מחוץ לקולומביה.

3.17 ונצואלה (Venezuela)

גידולים קטנים, טבק גוף קל-בינוני. נפוץ יותר בסיגריות. שימוש מועט בסיגרים עבודת יד.

3.18 טנזניה (Tanzania)

טבק בגוף קל, משמש בעיקר לתעשיית סיגריות. לעיתים משולב בסיגרים עבודת יד פשוטים.

3.19 סין (China)

ייצור ענק של טבק, בעיקר לתעשיית הסיגריות. חלק מהגידולים מנוסים לייצור עטיפים, אך ברובם לא משמשים לסיגרים עבודת יד.

כחלק מהרצון של סין לחדור גם לשוק הסיגרים, יתכן שנראה בעתיד גם טבק מסין משולב בסיגרים עבודת יד.

3.20 הפיליפינים (Philippines)

מסורת ארוכה של גידול טבק. רוב הגידולים מופנים לסיגריות וסיגרים ממכונה. טבק קל ובהיר, גוף עדין. חלק קטן מתאים לסיגרים עבודת יד, בעיקר לשוק המקומי.

פרק 4 - תהליכי עיבוד הטבק (Tobacco Processing)

4.1 הכנת זרעים (Semillas / Seeds)

4.2 שלב ההנבטה והגידול

טופינג (Topping) - תהליך שבו קוטמים את פרחי צמח הטבק בזמן הגידול כדי למנוע יצירת זרעים. הפעולה גורמת לצמח לרכז את האנרגיה בעלים במקום בפריחה, וכך מתקבלים עלים גדולים, עשירים וניחוחיים יותר.

הנבטה (Germinación / Germination) - זריעה במשתלות או חממות מבוקרות עד להופעת נבטים קטנים.

שתילה (Trasplante / Transplanting) - העברת הנבטים לשדות לאחר מספר שבועות, בתחילת העונה המתאימה.

עיבוד קרקע (Preparación de Suelo / Soil Preparation) - חריש, דישון והכנת הקרקע לספיגת חומרים מזינים.

טיפוח (Cultivo / Cultivation) - השקיה, דישון, עישוב והגנה ממזיקים – תהליך קריטי לחוזק ואופי הטבק.

גידול שמש (Sun Grown / Cultivo al Sol) - גידול תחת שמש מלאה; עלים עבים, כהים ועוצמתיים, מתאימים לביינדר ולמילוי (Filler), ולעיתים לעטיפים כהים.

גידול צל (Shade Grown / Cultivo Tapado) גידול תחת רשתות/יריעות המפזרות אור; עלים דקים, בהירים ועדינים, אידיאליים לעטיפים (Wrapper).

4.3 שלב הקטיף

קציר מדורג – פרימינג (Priming) - קטיף עלים בהדרגה מהתחתון לעליון לאורך שבועות; כל שכבה נקטפת בבשלות שונה.

קטיף מלא (Cosecha Completa / Full Harvest) -קטיף של כל הצמח בבת אחת; נדיר בסיגרים עבודת יד, נפוץ יותר בתעשיות אחרות.

4.4 שלב הייבוש

ייבוש (Curado / Curing) - ייבוש העלים בבית ייבוש 30–60 יום לאיזון לחות ופיתוח צבע.

ייבוש אוויר (Air Curing) - ייבוש ללא זירוז מלאכותי. מתבצע בקאסה דה טבקו. הנפוץ ביותר לסיגרים.

ייבוש אש (Fire Curing) - מעל מדורות עדינות, נותן טעם מעושן (כמו בקנטקי).

ייבוש שמש (Sun Curing)  - חשיפה ישירה לשמש, נפוץ בזנים מזרחיים (Oriental).

ייבוש תנור (Flue Curing) - בתעלות חום, נפוץ בסיגריות.

4.5 שלב התסיסה והיישון

תסיסה (Fermentación / Fermentation) - חום טבעי מפרק אמוניה ומרכך טעמים; מתבצע בערמות לחות.

פילון (Pilón) - ערמות עלים בתסיסה מבוקרת; נמדד חום ונערם מחדש כל מספר שבועות.

מיון (Escogida / Sorting) - חלוקת עלים לפי צבע, גודל ומרקם לקביעת ייעוד – עטיף, אוגד, מילוי.

הסרת עורקים (Despalillo / Stripping) - שליפת העורק המרכזי, בעיקר בעלים המשמשים לעטיפים ואוגדים.

הרטבה (Moistening / Humidificación) - החזרת גמישות לעלים באמצעות מים או קיטור לפני עיבוד וגלגול.

יישון (Aging / Añejamiento) - אחסון ארוך (חודשים עד שנים) לייצוב וריכוך טעמים.

יישון בחביות (Barrel Aging) - שימוש בחביות עץ (רום, וויסקי, קוניאק) להוספת ניחוחות.

רפאסדו (Reposado)  - מנוחה אחרי התססה ולפני בלנדינג.

בלנדינג (Ligado / Blending) - שילוב עלים שונים לפי תפקידם שילוב ויציאת סינרגיה בין המילוי לאוגד והעטיף ליצירת פרופיל מאוזן.

דיהומידיפיקאסיון (Deshumidificación) - הפחתת לחות עודפת כדי למנוע עובש או חיפושית טבק.

אינפיוזד (Infused Cigars) - סיגרים שעברו תהליך הוספת טעמים חיצוניים. קיימות שתי שיטות עיקריות:

1. תמציות כימיות – הוספת חומרים מלאכותיים ישירות לעלי הטבק.

2. שיטה אורגנית – יישון הסיגרים בקרבת או בתוך חומרים טבעיים, כגון חביות אלכוהול, פולי קפה או תבלינים.

הוספת טעם לסיגר, מבוצע לרוב בסיגרים זולים או בסיגרים בסגנון טוסקני, ואינו נחשב חלק מהמסורת הקלאסית של סיגרים עבודת יד.

4.6 מבנים ותשתיות

חוות גידול (Plantación / Plantation) - שדות הטבק בהם נשתלים הנבטים ומטופחים הצמחים.

בית ייבוש (Casa de Tabaco / Curing Barn) - מבנה מיוחד לייבוש העלים לאחר הקטיף – לרוב מעץ עם גג דקל או פח, בעל פתחי אוורור.

בית מיון (Casa de Escogida / Sorting House) - מחסן עבודה בו ממיינים את העלים לפי צבע, גודל ואיכות, לפני המשך שימושם.

טבקלארה (Tabacalera) - מפעל לייצור סיגרים עבודת יד, הכולל את שלבי המיון, היישון, הגלגול, בדיקות האיכות והאריזה. לעיתים המונח מתייחס גם לחברה המייצרת ומשווקת סיגרים.

פרק 5 - בעלי מקצוע בתחום הטבק והסיגרים (Cigar Professions)

מאסטר בלנדר/טבקלרו (Maestro Tabacalero / Master Blender) - האחראי העליון על כל תהליך הייצור – מהשדה ועד לאריזה, כולל גידול, תסיסה, בלנדינג ובקרת איכות.

5.1 בעלי מקצוע בשלב הגידול

חואנאל (Juanal / Field Worker) - כינוי מסורתי לפועל שדה כללי – אחראי על השקיה, עישוב ותחזוקה יומיומית בצמחייה.

קאמפסינו (Campesino / Tobacco Farmer) - חקלאי טבק – אחראי על עיבוד הקרקע, שתילה, טיפוח וקטיף בשדות.

פרימאדור (Primador / Leaf Picker) - אחראי על הקטיף המדורג (פרימינג) – קציר שכבות עלים לפי מיקומם בצמח.

5.2 בעלי מקצוע בשלב עיבוד הטבק

קיוראדור (Curador / Curer) - עובד בבית הייבוש (Casa de Tabaco), מפקח על אוורור, לחות ושיטות ייבוש.

אסקוגדור (Escogedor / Sorter) - ממיין עלים לפי צבע, גודל ומרקם, להכנתם לייעוד (עטיפה, ביינדר, מילוי).

גאלאפיאדור (Galapillador) - מרטיב קלות את העלים או הופך אותם גמישים לפני הגלגול.

דספרהדור (Despalillador / Stripper) - מסיר את העורקים המרכזיים מהעלים – שלב קריטי במיוחד לעטיפים ואוגדים.

מונטדור (Montador / Piler Builder) - בונה את ערמות הפילון (Pilón), מסדר את העלים בשכבות לתסיסה.

רמובידור (Removidor / Piler Turner) - עובד בפילונס שתפקידו להפוך את ערמות העלים כדי לשמור על חום ותסיסה מאוזנת.

רפאסדור (Reposador / Rest Supervisor) - מפקח על מנוחת העלים או הסיגרים לפני האריזה.

5.3 בעלי מקצוע בשלב הכנת הסיגרים

אפרנדיס (Aprendiz / Apprentice) - מתלמד צעיר בלימודי גלגול הסיגרים, שעובר חניכה של שנים לצד טורסדורים מנוסים.

בונצ'רו (Bonchero / Buncher) - מכין את הבאנצ' (Bunch) – שילוב של מילוי ואוגד לפני עטיפת הסיגר.

ליגדור/בלנדר (Ligador / Blender) - משלב עלים שונים לבלנד אחיד עם פרופיל טעמים ייחודי ועקבי.

טורסדור (Torcedor / Cigar Roller) - אומן שמגלגל סיגרים בעבודת יד. קיימות רמות מיומנות שונות, מטירון ועד מאסטר.

קאפֶרו (Capero / Cap Fitter) - אחראי על חיתוך והנחת הקאפ בראש הסיגר. ברוב המקרים, זהו חלק מתפקיד הטורסדור, אך לעיתים מתבצע בנפרד – למשל כאשר הטורסדור מסיים את עבודתו רק עם הבאנצ' והאוגד.

אסקפרטה (Escaparate / Aging Room Supervisor) - אחראי על חדר היישון (Escaparate), בו הסיגרים נחים לאחר הגלגול כדי לייצב טעמים ולחות.

5.4 בעלי מקצוע בשלב בקרת האיכות והאריזה

קלאסיפיקדור (Clasificador / Cigar Classifier) - ממיין סיגרים מוגמרים לפי צבע הגוון ואחידות ויזואלית. זה השלב שקודם לאמבנדר – כדי שכל הסיגרים שייכנסו לאותה קופסה יהיו תואמים בצבעם.

אמבנדר (Embandejador / Boxer) - מסדר את הסיגרים בקופסאות לאחר מיון הצבע. אחראי על הכיוון של הטבעת, הראש (קאפ) והרגל (פוט), כך שכל קופסה תיראה אחידה ומושלמת.

אמבלחדור (Embalajador / Packer) - אחראי על אריזת הקופסאות, סגירתן, הדבקת מדבקות חיצוניות והכנה למשלוח.

אניאדור (Anillador / Bander) - מניח את הטבעת (Ring / Anilla) סביב הסיגר, בדיוק במיקום הנכון.

אחראי בקרת איכות (Control de Calidad / Quality Control) - בודק כל סיגר מבחינת מראה, משקל, מבנה, לחות, בעיות שריפה ואחידות.

קטאדור (Catador / Taster) - טועם מקצועי שבודק את איכות הסיגר מבחינת טעם, ארומה, שריפה ואיזון.

פרק 6 - כלי עבודה בהכנת הטבק והסיגרים

6.1 שדות ובתי ייבוש

קוּחֶס (Cujes) - מוטות עץ שעליהם משחילים ותולים את עלי הטבק בבית הייבוש.

קָאסָה דֶה טַבָּקוֹ (Casa de Tabaco) - מבנה הייבוש עצמו, שבו תולים את העלים. לרוב בנוי מעץ עם גג קש או פח.

קוֹארְדַאס (Cuerdas) - חבלים המשמשים לקשירת עלים בצרורות (מָנוֹיוֹס – Manojos) לפני תלייתם.

מָנוֹחוס (Manojos) - צרורות של עלים קשורים יחד לייבוש או תסיסה.

6.2 תסיסה ויישון

פִּילוֹן (Pilón) - ערמת עלי טבק לתסיסה טבעית; נבנית שכבה על שכבה על רצפה שטוחה.

בָּרִילֵס (Barriles) - חביות עץ המשמשות ליישון עלי טבק ולעיתים גם סיגרים מוכנים.

וָארִיָה (Varilla) - מוט מתכת דק המוחדר לפילון למדידת חום פנימי.

אֶסקַפָּארַאטֵה (Escaparate) - חדר יישון סגור עם לחות מבוקרת, בו נחים הסיגרים אחרי הגלגול.

6.3 כלי גלגול (Galera)

טשוֶוטָה (Chaveta) - סכין חצי עגולה המשמשת טורסדורים לחיתוך עלים ולעבודה יומיומית.

דֶסקָה (Désca / Tabla) - לוח העבודה עליו מונח הטבק בזמן הגלגול.

מוֹלדֵס (Moldes) - תבניות עץ או פלסטיק בהן מכניסים סיגרים אחרי הגלגול בעלה האוגד (Binder). כל מולד מותאם לויטולה ספציפית.

פּרֶנסָה (Prensa) - מכבש ידני/מכני שלוחץ על המולדים לייצוב אחיד של הצורה.

ליבֶרמָאן (Lieberman Machine) - מכונת פרס לעזרה בגלגול – משמשת לשילוב עלי המילוי עם עלה האוגד בלחץ אחיד.

גִליוֹטִינָה (Guillotina) - מכשיר חיתוך תעשייתי על ציר, לחיתוך עקבי של קצוות סיגרים באורך אחיד.

קוּצִ’יָה סִירקוּלָאר (Cuchilla Circular) - סכין עגולה לחלוטין, המשמשת לחיתוך עיגולים עבור הקאפ (Cap).

גוֹמָה (Goma) - דבק צמחי (לרוב מקסאווה/קאסבה) המשמש להדבקת הקאפ ולסגירת עלים.

תבניות בּוֹקס-פּרֶס (Box Press Trays) - מגשים מיוחדים לדחיסת סיגרים מוכנים לצורה מרובעת.

פּרֶנסָה אֶספֶּסִיאַל (Prensa Especial) - מכבש ייעודי להכנת פיגורדוס מורכבים כמו סלומון, דיאדמה או בוטלה.

6.4 כלי בקרת איכות (Quality Control Tools)

מַד זרימה (Draw Master / Máquina de Flujo de Aire) - מכשיר אלקטרוני הבודק את זרימת האוויר בסיגר באמצעות לחץ. מבטיח שהסיגר לא מהודק מדי ולא רופף מדי.

טבעות מדידה (Rings de Calibre / Ring Gauge) - סט טבעות מתכת בגדלים שונים, דרכן מעבירים את הסיגר כדי לוודא את עובי הרינג גייג' בהתאם לויטולה.

מאזניים (Balanza / Scale) - משקל מדויק בגרמים המשמש לבדיקת משקל סיגר. סטיות משמעותיות עשויות להצביע על בעיות במילוי.

מד אורך (Regla / Ruler) - סרגל או מכשיר מדידה המשמש לבדיקת אורך הסיגרים בהתאם למידות שהוגדרו.

תא לחות ובקרה (Cámara de Control) - חדר קטן בו בודקים מדגם של סיגרים בתנאי אחסון ייעודיים, לוודא יציבות לפני אריזה.

מקפיא טיהור - חדר הקפאה או מקפיא תעשייתי. משמש להקפאת הסיגרים כאשר הם ארוזים ומוכנים לגמרי לפני שילוחם מהמפעל. ההקפאה הורגת את ביצי חיפושית הטבק ומקטינה את הסיכוי להתפתחות חיפושית טבק הסיגרים.

פרק 7 - מידות וויטולות (Sizes & Vitolas)

7.1 הקדמה

מידה (Size / Tamaño) – נתון טכני: אורך (באינצ’ים או ס"מ) והיקף (Ring Gauge).

ויטולה (Vitola) – שם מסורתי/שיווקי: מתייחס למידה + צורה.

קאפ/ראש - הקצה העליון של הסיגר. הראש יהיה כמעט תמיד סגור ונדרש לחתוך אותו. לאחר החיתוך, זהו החלק אותו מכינסים לפה ודרכו שואפים את העשן.

פוט/רגל - הקצה התחתון של הסיגר. לרוב יהיה פתוח אך לא תמיד. לעולם אינו נדרש בחיתוך. זהו קצה הסיגר אותו מדליקים. גם בסיגרים בהם הפוט סגור (קלוז פוט), מבעירים את הפוט ללא חיתוך מקדים. 

גוף הסיגר - החלק המרכזי. נמצא בין הקאפ/ראש לרגל/פוט. 

7.2 שיטות מדידה

קובה (Old World / Cuba) - מידות במילימטרים (גם היקף וגם אורך), שמות הויטולות רשמיים ומוגדרים ע"י Habanos S.A.

עולם חדש (כל הסיגרים המיוצרים מחוץ לקובה) - מידת אורך באינצ’ים × נקודות רינג גייג' בהיקף. שמות הויטולות גמישים; משתנים מעט בין יצרנים. כמעט לכל ויטולה ניתן למצוא 2-3 שמות נוספים אצל יצרנים שונים.

מידת האורך תהיה חד ספרתית לרוב ותמיד נמוכה יותר ממידת העובי.

רינג גייג' - Ring Gauge - יחידת מידה אמריקאית לעובי הסיגר המשמשת לכל הסיגרים מחוץ לקובה.

אופן החישוב: 1 רינג גייג' = 1/64 אינץ’.

ככל שהמספר גבוה יותר – הסיגר עבה יותר.

7.3 ויטולות פראחו (Parejo) – ישרים

סיגרים גליליים עם דפנות ישרות, ראש מעוגל, פוט פתוח.

מידות נפוצות:

סיגרילו - מידה: 3-5×20-30 (Cigarillo) - סיגר קטן מאוד, עשוי לרוב משורט פילר ונמכר באריזות של 10-20 יח' כמו בסיגריות

שורט - מידה: 3-4×50-54 (Short)

שורט קורונה - מידה: ½3–½4×40-44 (Short Corona)

פאנאטלה - 5-7×34-38 (Panatela) - סיגר דק מאוד. נפוץ יותר בסיגרים קובניים.

לנסרו - ½7-7×38-44 (Lancero)

קורונה - 5-6×42-46 (Corona)

פטיט קורונה - ½4-5×42 (Petit Corona)

פטיט רובוסטו - 4×50-54 (Petit Robusto)

גורדיטו - 4×60 (Gordito)

רובוסטו - ½5-5×48-54 (Robusto)

דאבל רובוסטו - 5×56-60 (Double Robusto)

טורו - 6×50-54 (Toro)

דאבל טורו / גרנ-טורו - 6×56-58 (Double Toro / Gran Toro)

צ’רצ’יל - 7×47-54 (Churchill)

דאבל קורונה - 8-½6×54–58.

גורדו / גרנ-גורדו - 6×60-64 (Gordo /Gran-Gordo)

קולוסוס - 6×70 (Colossus)

מגה גורדו / ג’איינט - 7+×70-80 (Mega Gordo / Giant)

7.4 פיגורדו (Figurado) – סוטים מהישר

הגדרה: כל סיגר שאינו גלילי רגיל, שאינו בעל מבנה ישר.

ויטולות נפוצות:

טורפדו (Torpedo) – ראש מחודד, גוף ישר, פוט פתוח. מידה נפוצה ומקובל בכל המידות.

פירמידה (Pyramid) – בסיס עבה, מתחדד בהדרגה לראש מחודד. מידה נפוצה: 6-7×52-54

בליקוזו (Belicoso) – ראש מחודד אך מעוגל, ללא שפיץ. מידה נפוצה: 5–½5×50-60

סלומון (Salomon) – שני קצוות מחודדים; בצד הפוט הסיגר עבה והולך ונהיה צר עד לראשו. לרוב פוט סגור, לכן מציתים ישר בפה ללא חימום (טוסטינג). מידה נפוצה: 7-8×57-60.

פרפקטו (Perfecto) – שני קצוות מחודדים, גוף ישר; לרוב פוט סגור, לכן מציתים ישר בפה ללא חימום (טוסטינג). מידה נפוצה: 6-½4×48-60

דיאדמה (Diadema) – פרפקטו ארוך במיוחד (ממשיך מאיפה שפרפקטו מסתיים ועד 8+ אינצ'); לרוב פוט סגור, לכן מציתים ישר בפה ללא חימום (טוסטינג).מידה נפוצה: 7-8×52-56

בוטלה (Botella) – פוט צר כצוואר בקבוק, מעליו הגוף מתרחב; הפוט סגור, לכן מציתים ישר בפה ללא חימום (טוסטינג). מידה נפוצה: ½4–7×50-60.

קונוס (Cone) – מתחיל רחב בפוט, הולך ונהיה צר עד ראש פראחו מעוגל. מידה נפוצה: 4-6×60

7.5 וריאציות מיוחדות:

קולברה (Culebra) – שלושה סיגרים דקים קלועים יחד כצמה; נפרדים לעישון. מידה נפוצה: כל סיגר מתוך השלושה 6-7×38-40

בוקס-פרס (BOX-PRESS) - סיגר מרובע או מלבני, יכול להיות פרחו או פיגורדו. מבוצע מייד לאחר סיום הכנת הסיגר ולפני שלב ההתיישנות של הסיגר. הסיגרים מונחים במגשים בעלי שוליים נמוכים מגובה הסיגר ועם רצועות עץ מודולריות. המרחק בין הסיגר לרצועת העץ תקבע עד כמה הוא יהיה מרובע/מלבני.

שאגי פוט (Shaggy Foot) – עלי המילוי בולטים מחוץ לעטיפה בפוט, אין צורך לחמם (טוסטינג) לפני ההדלקה שכן אין עלי עטיף או אוגד.

קלוז פוט (Closed Foot) – העטיפה מכסה גם את הפוט. הפוט סגור, לכן מציתים ישר בפה ללא חימום (טוסטינג)

טוסקנו (Toscano) - סיגר ייחודי מאיטליה, מבוסס על טבק Kentucky Fire Cured. לרוב לא עגול לגמרי אלא מעט אובאלי, עם ראש פתוח בשני הצדדים (ללא קאפ). מידה נפוצה: 6-½6×38-40. נועד לעישון ארוך, טעם מעושן, לעיתים עוצמתי מאוד. מגיע פעמים רבות עם טעמים שנוספים באופן מלאכותי.

טוסקנלו (Toscanello) - גרסה קצרה של הטוסקנו (חצי טוסקנו), נפוץ גם בגרסאות עם טעמים (קפה, וניל וכו’). גם כאן הסיגר פתוח בשני הצדדים. מידה נפוצה: 3-½3×38-40. עישון קצר יותר, טעמים מעושנים ולעיתים מתובלים בטעמים מתוקים.

פרק 8 - ציוד לאחסנה ולעישון (Storage & Smoking Accessories)

8.1 אחסנה

עץ סידר / ארז ספרדי - (Cedar/Cedro) - שמו מטעה שכן הוא אינו עץ ארז אלא זן מהגוני שגדל לרוב באמריקה הלטינית. עץ ריחני המשמש לבניית יומידורים ובניית וקופסאות סיגרים וכן להדלקה וליצירת חוצצים בין שכבות של סיגרים. שומר על יציבות לחות, אינו נרקב או מתעפש בלחות גבוהה. דוחה חרקים ובעיקר את חיפושית הטבק. נחשב לאידיאלי עבור סיגרים.

יומידור (Humidor) - קופסה או ארון מיוחד לאחסון סיגרים בלחות מבוקרת.

יומידור ארון (Cabinet Humidor) - ארון גדול לאחסון כמויות מסחריות או קולקציות פרטיות.

יומידור נסיעות (Travel Humidor) - קופסת אחסנה קטנה וניידת ל־5–20 סיגרים, לטיולים ונסיעות.

קייס קשיח (Thermo / Travel Case) - מזוודת פלסטיק קשיחה עם אטימה, מתאימה לנסיעות ותנאים קשים.

ווק-אין יומידור (Walk-In Humidor) - חדר יומידור שלם עם בקרת אקלים ולחות, קיים לרוב בחנויות גדולות או אצל יבואנים.

יומידור צנצנת / קופסה - צנצנת זכוכית או קופסת פלסטיק/זכוכית עם פס אטימה ליצירת אטימות מוחלטת. פיתרון זול ופשוט יותר לאחסת סיגרים. בדומה לשאר היומידורים, נדרשת יצירת לחות על ידי שקית לחות או הומידיפאיר. מאחר פתרון זה אינו עשוי מעץ סידר, רצוי להניח בקופסה חתיכות עץ סידר למניעת התפתחות חיפושית טבק ולהוספת ארומות.

שקית לחות (Humidity Pack) - שקית פשוטה לוויסות לחות דו־כיווני, פתרון נגיש אך פחות מדויק מאמצעים מקצועיים.

מים מזוקקים (Agua Destilada / Distilled Water) - המים המומלצים לשימוש ביומידור וביחידות הלחות. מניעת אבנית, עובש וחיידקים.

היגרומטר (Higrómetro / Hygrometer) - מודד את רמת הלחות ביומידור.

מכשיר מדידה פנימי (Hygrometer Probe) - מד חודרני לבדיקת רמת הלחות בתוך הסיגר עצמו, לא רק בסביבה. בקצה המכשיר ישנם שני קוצים דקים ממתכת אותם מחדירים דרך רגל הסיגר. ניתן לבדוק רק בסיגרים בעלי פוט פתוח.

מפיץ לחות (Humidificador / Humidifier) - מכשיר שבתוכו שמים מים מזוקקים, הוא מפריש אותם בהדרגה ושומר על רמת לחות ביומידור.

מחולל לחות (Humidifier Generator) - מכשיר לחות המספק לחות באופן קבוע ונשלט, מחובר למד לחות. נפוץ בחדרים גדולים או בארונות סיגרים.

מקרר סיגרים (Cigar Cooler / Cigar Cabinet) - מקרר מיוחד לסיגרים, שומר על לחות וטמפרטורה קבועים ומוגדרים מראש על ידי המשתמש.

טיובה (Tube) - אריזה שמיוצרת לרוב ממתכת או מזכוכית שמשמשת לשמירה על סיגר בודד. ברוב המקרים הטיובה אינה אטומה ואינה מיועדת לשמירה על הסיגר מבחינת תנאי אחסון אלא רק לשמירה על שלמותו. ברוב המקרים מדובר באריזה של סיגרים בתוך הקופסה בה הם יוצאים מהמפעל. נפוץ בסיגרים איכותיים ויקרים או מוצע כאופציית רכישה בחלק מהסיגרים, בעלות גבוהה יותר.

8.2 חיתוך

גיליוטינה / חיתוך ישר (Guillotina / Straight Cut) - קאטר בעל להב יחיד או כפול לחיתוך ישר של ראש הסיגר (קאפ).

קאטר וי  (V-Cutter) - חותך בצורת V היוצר חריץ עמוק בראש הסיגר.

קאטר פאנץ' (Punch Cutter / Sacabocados) - סכין עגולה. חותך עיגול קטן היוצר חור בקאפ הסיגר. בשונה מהקאטרים הקודמים, הוא אינו יורד מלמעלה למטה או מהצדדים, אלא חותך חור על ידי תנועה סיבובית של הסכין בראש הקאפ.

מספריים (Tijeras / Scissors) - מספריים מיוחדים לחיתוך עדין ומדויק של ראש הסיגר. פחות נפוץ כיום, אך עדיין קיים.

8.3 הצתה

מצית גז טורבו/סילון (Torch Lighter / Encendedor de Gas) - מצית גז בלחץ גבוה, מדויק וחזק – הבחירה הנפוצה ביותר לסיגרים.

מצית להבה רכה (Soft Flame Lighter / Encendedor de Llama Suave) - מצית להבה רכה, עדינה יותר. פחות מומלץ לסיגרים משום שקשה לשלוט על האחידות.

גפרורים (Matches / Cerillas) - גפרורים ארוכים, לרוב עשויים עץ ארז, להצית סיגרים בטקסיות.

קדר דה סֶדרו (Cedar Spill) - רצועת עץ ארז המשמשת להצתה מסורתית של סיגרים.

8.4 עישון

מאפרת סיגרים (Cenicero / Ashtray) - מאפרה ייעודית לסיגרים, עם חריצים רחבים וארוכים להנחת הסיגר.

קיסם סיגרים (Picos / Cigar Picks) - כלי מתכת/עץ קטן המאפשר להחזיק סיגר ממש עד סופו בלי לשרוף את האצבעות.

מעמד סיגר (Rest) - משטח קטן/מתכת ניידת להנחת סיגר יחיד בזמן עישון.

קליפס סיגרים (Cigar Clip) - קליפס קטן לאחיזה ונשיאת סיגר כמעט עד הסוף ("נאב").

חוטר (Draw Poker / Churro) - כלי מתכת דק המשמש לפתיחת חסימות במילוי הסיגר ושיפור זרימת האוויר.

סופלו (Soplo / Cigar Blower) - כלי מסורתי לנשיפת אוויר דרך הסיגר כדי לבדוק זרימה אחידה. נדיר כיום, יותר היסטורי.

8.5 נלווה

קסת טעימה (Tasting Journal / Libreta de Cata) - מחברת/יומן בו אפישיונדו רושם הערות על סיגרים שטעם.

חותם ייבוא (Sello / Import Stamp) - חותמות מדינה/מפעל המעידות על מקור ואותנטיות.

פרק 9 - עישון הסיגר (Smoking the Cigar)

9.1 הקדמה:

פרק זה יהיה מסודר יותר בדרכים ממולצות, טיפים ומידע שימושי ופחות כערך מילוני. הרשום הינו בגדר המלצה ואינו מחייב בכל זמן ובכל מקום ועלול להשתנות מעט לפי החוויה, הזמן והמקום. להרחבה ניתן לקרוא במאמר "ניווט בעשן: הדברים שכדאי לדעת כשמתחילים לעשן"

9.2 בחירת הסיגר (Choosing the Cigar)

בחירת הסיגר - בחירה נכונה מתחילה בהתאמה לטעם אישי של המעשן. חובבים מנוסים בוחרים גם לפי זמן עישון צפוי, עונה או ארוחה קודמת. ככלל, סיגרים בעלי עטיף כהה יותר, יהיו חזקים יותר. זה כלל שאיננו נכון בכל המקרים ובכל הסיגרים אך הוא נותן כיוון נכון. בחירת הסיגר תעשה לפי זמן העישון שיש לנו מבחינת גודל הסיגר ובפרופיל הטעם בהתאם למצבנו והעדפות אישיות.

שילוב עם משקה (Pairing) - המשקה משפיע על חוויית הסיגר – וויסקי, רום, קוניאק או קפה מדגישים טעמים שונים ויכולים גם להשתנות מאדם לאדם. הניסיון להגדיר בכללים קבועים איזה משקה מסתדר עם איזה סיגר, נתקלים לרוב בהתנגדות החיך האנושית והאינדיבידואלית. הדרך הנכונה לעשות זאת, היא לבחור מה שותים, לנסות אפילו לטעום טיפה ואז לחשוב מה מתאים באותו הזמן לעשן עם המשקה. לחילופין, לבחור סיגר שמתאים למצב הרוח והתחושה הכללית ולאחר בחירתו / התחלת העישון, לבחור במשקה שילווה אותו.

בדיקה לפני עישון (Inspection) - יש לבדוק את שלמות העטיף, לוודא שאין סדקים או יובש, וללחוץ בעדינות על גוף הסיגר לבדוק דחיסות ולחות. אם בלחיצה נשמעו פיצפוצים קטנים או שהסיגר קשה מידי ביחס למוכר מאותו סיגר (משתנה מסיגר לסיגר וצריך להכיר את הסיגר הנבדק), הסיגר יבש וכדאי לתת לו זמן נוסף לספוג לחות.

9.3 חיתוך (Cutting)

סוג החיתוך - כאשר נרצה סיגר עם שאיפה קלה, וטעמים קצת פחות חזקים, נבחר בחיתוך גליוטינה / סטרייט קאט. אם נרצה שאיפה עם יותר התנגדות או טעמים מרוכזים יותר, נבחר ב-V קאט או בפאנצ'. לשתי השיטות האחרונות יתרון נוסף בכך שהן שומרות על שלמות הקאפ ומונעות כניסת פירורי טבק בהתחלה.

היכן נחתוך:

בקוצץ סטרייט קאט, מומלץ לחתוך רק את קצה הקאפ כ-2–3 מ"מ בלבד. ברוב הסיגרים ישנם שני קווים עדינים של הקאפ. ננסה לחתוך בקו הראשון - העליון יותר.

ב-V קאט, אין אפשרות בחירה. מניחים את הסיגר וחותכים לפי המוגדר בקוצץ. למעשן אין יכולות להגדיר גובה או עומק חתך.

בחיתוך פאנצ', נבחר קודם בגודל הפאנצ' הרצוי לפי העדפה של ריכוז טעמים וגודל חור השאיפה ובהתאמה לקוטר הסיגר. לאחר מכן נמקם את הסכין העגולה במרכז הקאפ ונסובב בעדינות כלפי פנים עד לקצה הסכין.

להרחבה על שיטות החיתוך ניתן לקרוא במאמר "3 השיטות העיקריות לחיתוך סיגר"

9.4 הדלקה

טוסטינג/קלייה (Toasting) - זהו שלב החימום הראשוני של קצה הסיגר לפני העישון. יש להחזיק את הסיגר בזווית קלה מעל הלהבה ולסובב באיטיות, מבלי להצמיד ישירות ללהבה.

מדוע עושים טוסטינג: לייבש לחות עודפת, לפתוח את הסיבים, להתחיל בעירה אחידה ולמנוע עישון מריר של תחילת הסיגר שיתכן וקיבל בחלקו הפתוח טעמים מהקופסה ומחשיפה חיצונית. נבצע את החימום על כל החלק הפנימי עד להשחמה מלאה ואפילו בעירה אדומה. נקפיד שלא לשרוף את הסיגר מבחוץ.

הדלקה בפה (Lighting in Mouth) - לאחר הטוסטינג, מצמידים את הסיגר לפה ומדליקים בעדינות תוך סיבוב. שואפים בעדינות מבלי לשאוף לריאות, רק כדי לאפשר לבעירה להתפשט לכל היקף רגל הסיגר. יש לבדוק שהבעירה אחידה לכל רוחב הסיגר (ניתן לבצע ע"י נשיפה קלה על רגל הסיגר ווידוא ויזואלי שכל שטח הרגל התלהט). ההדלקה נעשית בפמפומים יחסית מהירים להדלקה מלאה ומהירה.

עישון נכון (Smoking Technique) - אין לשאוף את העשן לריאות. השאיפה היא לפה בלבד כדי ליהנות מהטעמים. קצב העישון האידיאלי הוא שאיפה כל 30–60 שניות – כדי לשמור על טמפרטורה יציבה ולמנוע טעם חרוך. במידה והעשן מתחמם, יש לתת לסיגר לנוח ולהתקרר. 

אפר (Ash) - אפר יציב וארוך מעיד על גלגול איכותי ודחיסה נכונה. נהוג להשאיר את האפר עד שהוא כמעט נופל מעצמו – לרוב 2–3 ס"מ. האפר משמש כשכבת בידוד השומרת על חום אחיד.

שמירה על הבעירה (Maintaining the Burn) - במקרה של שריפה לא אחידה (Canoeing), ניתן לתקן בעדינות בעזרת מצית ולהשוות את הקצב. יש להימנע מהדלקת יתר ועדיף לסובב את הסיגר קלות בין השאיפות.

הדלקה מחדש (Re-light) - אם הסיגר כבה, יש להסיר את האפר, לגרד את הסיגר בעדינות על המאפרה להוצאת שאריות אפר, לנשוף קלות כדי לפתוח את זרימת האוויר וכדי להעיף פירורי אפר. לאחר מכן ניתן להדליק שוב את הסיגר. אין צורך בחימום פוט הסיגר (טוסטינג) או בחיתוך הקאפ מחדש.

סיום העישון (Finishing the Smoke) - אין צורך "לכבות" סיגר – יש פשוט להניח לו להסתיים מעצמו. רוב הסיגרים מגיעים לשיאם בשליש האחרון, אך רצוי לעצור לפני שהעשן מתחמם מדי.

9.5 טעימה וניתוח טעמים (Flavor Progression)

חלוקה לשלישים - בסיגרים טובים מהעולם החדש, הסיגר נחלק במהלך העישון לשלושה שלישים. בכל שליש, הסיגר משנה מעט את פרופיל הטעם והעוצמות. ישנו הבדל משמעותי בין כל אחד מהם והשאיפה של מעשן מתקדם היא להבחין בשינויים הללו. שינויים במהלך העישון והתפתחות הסיגר מעידים על עבודת בלנדינג גבוהה.

פרופיל טעם - פרופיל טעם זהו המונח הנכון כאשר אנו מדברים על טעמים בסיגר. מאחר ואנו לא אוכלים או שותים את הסיגר, אנו מדברים רק על "פרופיל טעם". כלומר, מה הארומות שאנחנו מרגישים או שהעשן והריח מזכירים לנו. פרופיל הטעם שואב את ההגדרה שלו מחוש הטעם ומחוב הריח והוא שילוב עדין בנייהם. למשל, ישנם סיגרים עם פרופיל טעם של עור. אנחנו לא אוכלים עור ולכן ברור שאף אחד לא יודע מה הוא טעמו. כאן נכנס חוש הריח לתמונה. פרופיל הטעם שלנו מורכב בהרבה ממנו על חוש הריח והמחשבה היא איזה פרופיל אני מרגיש שמקשר אותי לטעם / ריח מוכר.

להרחבה על פרופיל טעם ניתן לקרוא במאמר "על טעם ועל ריח - מקור הטעם הסיגר"

רטרוהייל (Retrohale) - טכניקה מתקדמת שבה מוציאים את העשן דרך האף, לאחר שאוחזים אותו בפה. ניתן להרגיש טעמים עדינים ועומקים שלא נחשפים בטעימה רגילה, משום שחלק גדול מקולטני הטעם נמצאים בדרכי האף. בנוסף, לחוש הריח השפעה דרמטית על חוש הטעם והוא מחודד יותר מבחינת קשת הטעמים שאנו מסוגלים להריח. יש לבצע בעדינות ולהקפיד לא לשאוף לריאות, אלא רק "לגלגל" את העשן החוצה מהאף באיטיות. מי שלא מצליח להוציא עשן מהאף, ניתן לנסות לאחר שטיפת העשן לפה, לקחת את העשן לחלק האחורי של הלוע ולהרים את הלשון לחיך העליון. לרוב העשן יצא אוטומטית דרך האף.

פרק 10 - תופעות בסיגרים (Phenomena in Cigars)

10.1 תופעות טבעיות וחיוביות

פלאם / פריחה (Plume / Bloom) הצטברות קריסטלי שמנים טבעיים על פני הסיגר, מראהו כציפוי אבקתי לבן. סימן להבשלה טובה – לא עובש.

קריסטליזציה (Cristalización) - מונח נוסף לפלאם; תוצאה של שמני טבק שהתייצבו על פני השטח.

ארומה מיושנת (Aged Aroma) - ניחוח עמוק וחלק שנוצר בסיגרים שעברו יישון ארוך.

10.2 בעיות ואי-תקינות

עובש (Mold / Moho) -כתמים ירקרקים, שחורים או לבנים-שעירים המתפשטים על הסיגר. נגרמים מלחות גבוהה מדי. 

עובש לבן - במקרים רבים ניתן להסיר בעדינות את העובש משטח העטיף במטלית יבשה. אם העובש חדר לעומק הפוט או מתחת לקו הגלגול של הסיגר, אסור לעשן את הסיגר וזוהי סכנה בריאותית. 

עובש ירוק/כחלחל/שחור - רעילים ומסוכנים לבריאות - יש לזרוק את הסיגר ולנקות היטב אם היה בסביבת סיגרים אחרים.

להרחבה בנושא טיפול בעובש ניתן לקרוא במאמר "פתרונות לעובש בסיגר וביומידור"

נקודות ירוקות (Chlorophyll Spots) - כתמים ירקרקים חלקים בעטיף הנגרמים מכלורופיל שלא התפרק עד הסוף בזמן תסיסה או ייבוש. אינם עובש ואינם מזיקים – פגם קוסמטי בלבד. אם הכתם נראה כחלק מהעלה, נקודה לא סימטרית ואינה ניתנת להסרה - זוהי עדות לכתם בסיגר ולכך שזהו אינו עובש. בכל מקרה, אם לא ברור האם זהו עובש או כתם טבעי, כדאי להתייעץ עם מי שמבין.

כתמי שמש / כוויות שמש (Sun Spots / Water Sunburn) - נקודות בהירות או צהבהבות על עטיף הסיגר, שנוצרו בזמן הגידול מעלים שנחשפו לשמש ישירה לאחר שנרטבו מטיפות מים או טל. הטיפה פועלת כעדשה ומרכזת את קרני השמש, ויוצרת צריבה עדינה בצבע העלה. זו תופעה אסתטית בלבד – אינה משפיעה על איכות הטעם או השריפה.

להרחבה על כתמים ירוקים / כתמי שמש ניתן לקרוא במאמר "פיגמנטציה - כתמים ונקודות על הסיגר"

חיפושית טבק (Lasioderma Serricorne / Tobacco Beetle) - האויב הגדול של הסיגרים והטבק. חרק זעיר המטיל ביצים בעלים. הזחלים בוקעים בחום של מעל 26-27°C ובלחות גבוהה מ-72-73%. התוצאה: חורים עגולים קטנים בסיגר ואבקה דקה ("פירורים"). הפירורים קטנים מאוד ואינם נראים כשאריות טבק. 

מניעת חיפושית טבק: אחסון בטמפ' יציבה של 18-21°C, ניתן בבטחה גם עד 24°C, ולחות של 65-70%. בנוסף לאלו, גם אחסנה היומידור מעץ סידר מקטינה את הסכנה להתפשטות החיפושית. עץ הסידר מהווה חומר אורגני טבעי הדומה את חיפושית הטבק.

טיפול לאחר מציאת חיפושית: הקפאת הסיגרים (בשלבים מדורגים) יכולה לחסל את הזחלים.

הרחבה - מה קורה אם מצאנו חיפושית, חור או חשד לחיפושית:

• בדיקת שאר הסיגרים ויזואלית מתחת לתאורה טובה.
• בדיקת קופסת האחסון וניקוי יסודי.
• זריקת הסיגר הנגוע.
• הקפאת כלל הסיגרים למשך 72 שעות במקפיא.
• הוצאה מהמקפיא והכנסה למקרר ל-24-12 שעות.
• הוצאה ובדיקה נוספת של הסיגרים
• מספר שעות בטמפרטורת החדר למניעת עיבוי, טרם החזרה ליומידור.

להרחבה על הטיפול בחיפושית תוכלו לקרוא במאמר שלנו על הטיפול בחיפושית הטבק

חריקות עלים (Creaking Leaves) - צליל פצפוץ בעת לחיצה על הסיגר, סימן ליובש יתר.

סדקים בעטיף (Wrapper Cracks) - נגרמים עקב יובש או טיפול לא נכון; מקשים על עישון אחיד.

בעירת קונוס (Coning) - קצה הסיגר נשרף בצורת חרוט – לרוב כתוצאה מחיתוך לא מדויק או מיחס לא מאוזן בין עלי המילוי.

מנהרה/מחילה (Tunneling) - הבערה מתקדמת בתוך הסיגר מהר יותר מהעטיף – יוצר חלל פנימי. נובע לרוב כתוצאה מחלל שנוצר בין העלים בגלגול. עלול לגרום גם לבעיות בשאיפה ולטעם מר.

קאנו (Canoeing) - שריפה לא אחידה הגורמת לכך שצד אחד נשרף מהר יותר מהשני. ניתן לתקן את הבעירה בעדינות עם הדלקה של העטיף מבחוץ.

טעם ירוק (Green Taste) - נגרם משימוש בעלים לא בשלים או לא מותססים כראוי – גורם לטעם עשבוני.

10.3 תנאי אחסון רצויים

לחות אופטימלית (Optimal Humidity) - הטווח הנחשב אידיאלי לאחסון סיגרים הוא 65-72% RH. מתחת לכך – עלים מתייבשים ונסדקים; מעל לכך – סיכון לעובש, חיפושית טבק, לטעם מיימי וסיגר שנכבה מהר מאוד.

טמפרטורה אופטימלית (Optimal Temperature) - הטווח האידיאלי לאחסון סיגרים הוא 18-21°C, אך ניתן לשמור בבטחה גם עד 24°C. מעל 26°C – קיים סיכון גבוה להתפרצות חיפושית טבק ולפגיעה באיכות הסיגר. ניתן לקרוא עוד בנושא במאמר "ההשפעה של חום על סיגרים - איך לשמור עליהם בקיץ"

10.4 השפעות עישון / תחושות

ניקוטין סיקנס (Cigar Sickness / Mareo por Nicotina) - תחושת סחרחורת, בחילה או הזעה כתוצאה מעודף ניקוטין.

פצפוצים (Explosiones / Cigar Bursts) - עטיף הסיגר נסדק בפתאומיות בעת העישון בגלל שינויי לחות חדים.

משיכה קשה (Hard Draw) - זרימת אוויר קשה מדי – נובעת מדחיסת יתר או מילוי לא אחיד.

משיכה קלה/אוורירית (Loose Draw) - זרימת אוויר קלה מדי – סיגר רופף מדי, שורף מהר ובלתי אחיד.

סיגר חסום - סיגר שקשה עד בלתי ניתן לשאוף ממנו, שיוצא ממנו מעט מאוד עשן. אם זה ככה מתחילת העישון, נובע כנראה מעלה שהונח לא במדוייק והוא חוסם או מגבעול עבה. אם מתפתח במהלך העישון, נובע ככל הנראה מהתגבשות גחלת קשה בנקודה מסויימת. בשני המקרים ניתן לנסות להעביר חוטר בסיגר מהראש לכיוון הרגל ולנסות לפתוח את החסימה. צריך לוודא שהחוטר נכנס ישר ולא באלכסון, כדי שלא יקרע את העטיף או האוגד.

פרק 11 - תרבות ומושגים כלליים (Cigar Culture & General Terms)

11.1 מושגי יסוד

אפישיונדו (Aficionado) - חובב סיגרים מושבע, אדם שחוקר, טועם ואוסף סיגרים מתוך תשוקה.

קאזה דה טבקו (Casa de Tabaco) - כינוי לבית ייבוש עלי טבק, הפך גם למושג תרבותי למקום בו נפגשים חובבי סיגרים.

לאונג' (Cigar Lounge) - טרקלין ייעודי לעישון סיגרים, לרוב משלב חוויה חברתית, אלכוהול ואוכל.

עץ סידר / ארז ספרדי - (Cedar/Cedro) - שמו מטעה שכן הוא אינו עץ ארז אלא זן מהגוני שגדל לרוב באמריקה הלטינית. עץ ריחני המשמש לבניית יומידורים ובניית וקופסאות סיגרים וכן להדלקה וליצירת חוצצים בין שכבות של סיגרים. שומר על יציבות לחות, אינו נרקב או מתעפש בלחות גבוהה. דוחה חרקים ובעיקר את חיפושית הטבק. נחשב לאידיאלי עבור סיגרים.

11.2 תרבות עישון

פאיירינג (Pairing) - שילוב בין סיגר למשקה (לרוב וויסקי, רום, קוניאק או יין) ליצירת חוויה משלימה של טעמים.

סיגר סומלייה (Cigar Sommelier) - מומחה לסיגרים המדריך טעימות ומסייע בבחירת סיגרים בהתאם להעדפות אישיות.

טקס הדלקה (Lighting Ritual) - מנהג קלאסי להצית סיגר בסבלנות, לעיתים עם גפרורי ארז, כסימן של כבוד לסיגר.

11.3 עולם הסיגרים הקובני והעולם החדש

קובני קלאסי (Habano Clásico) - מונח המציין סיגרים שמקורם בקובה בלבד, מטבק קובני בלבד, עם "Denominación de Origen Protegida".

עולם חדש (New World Cigars) - כל סיגר שאינו מקובה – בעיקר ניקרגואה, הונדורס, דומיניקנה, מקסיקו ואקוודור. מגוון יותר בטעמים ומאפשר שילוב של טבק מכמה מדינות.

קונטרה-בנדו (Contrabando) - הברחות סיגרים קובניים, תופעה רווחת עקב מגבלות ייבוא בארה"ב ומחירם הגבוה של הסיגרים הקובניים.

11.4 חוויית עישון

פלטת טעמים (Flavor Wheel / Rueda de Sabores) - גלגל טעמים מקובל לתיאור פרופיל סיגר (עץ, קפה, אגוזים, אדמה, תבלינים וכו').

נאב (Nub) - החלק הקטן שנותר בסוף סיגר, לעיתים מעשנים אותו עם קוצים או קליפס מיוחד.

קאט (Cut) - סגנון החיתוך שנבחר לסיגר – סטרייט, וי, פאנץ'. משמש גם בשיח תרבותי ל"התחלה של החוויה".

סלף (Self) - מנהג חובבני בו כל משתתף מביא סיגר משלו לאירוע.

11.5 אירועים וקהילה

סיגר נייט (Cigar Night) - מפגש חברתי ייעודי לעישון סיגרים, לרוב עם אוכל, משקאות והדרכה.

פסטיבל דל הבאנו (Festival del Habano) - אירוע בינלאומי בקובה המציג מותגים חדשים ומוקדש לתרבות הסיגר הקובני.

פורו סאבור (Puro Sabor) - פסטיבל הסיגרים של ניקרגואה, נחשב לאחד המרכזיים בעולם החדש. כולל סיורים במפעלים ובחוות, אירועי ערב של חובבים ובעלי עסקים בתחום וכן למידה על התרבות של ניקרגואה

פרוסיגר פסטיבל (Procigar Festival) - הפסטיבל הרשמי של הרפובליקה הדומיניקנית, כולל סיורי חוות, טעימות והשקות מיוחדות.

P.C.A. - Premium Cigar Association - ארגון הגג של תעשיית הסיגרים בארה"ב. כולל שלושה תחומים מרכזיים:

• אירוע שנתי – תערוכה ותצוגה (לשעבר IPCPR).
• לובינג פוליטי – פעילות מול הממשל בנושאי רגולציה ומיסוי.
• תמיכה בקמעונאים – כלים, הדרכות וחיבורים ליצרנים.

אינטר טבק InterTabac - התערוכה הגדולה באירופה (דורטמונד, גרמניה). מתמקדת במסחר גלובלי, חיבור בין יבואנים ליצרנים והצגת חידושים.

אם יש לכם הערות והארות נשמח לשמוע וגם לעדכן. פנו אלינו לווטסאפ שבאתר או במייל.

©כל הזכויות שמורות לחברת גורי סיגרס ישראל וG.I.C - Guri cigars international 

חל איסור להעתיק, לשכפל, לבצע שימוש מסחרי או שיווקי במילון או בחלקים ממנו.

מיועד לשימוש אישי, לקידום תרבות הסיגרים בישראל.